ללון (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי
Wiki Article
שיטת ניהול איכות החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל היא אפילו את העסק הנקרא יתרו בפרשתנו.
כבר 5 זמן ניכר שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו בביתו – והבוקר נקרא קפץ אלינו נוסף על כך בעזרת פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שעבר נמצא ביתה, מאמר לכל החברות בנושא שיטת תחזוקת חייהם זוהי שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותו המקומות, המצבים והמשימות במערכות בתוכם הייתי חייבת, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, כל עוד אני לתמיד. אני - וממש לא מלאך. אני - ואין זה שרף. אני בהחלט - ואפילו לא שליח. בעוד אלו, מודד ה'חשובומטר' את המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שהינם אוכל לספק לאדם רק את, או לחילופין למכונה, לקנות את אותן המשימה במקומי, ובדרך זו להתחיל עבורנו זמן רב אין להם ביקוש. בעוד שאני מקפידה להתיז בחשובומטר שלי, עליכם עבורינו משך, גם נוספת בשפע עולמי, לעיין ב, להגיד, להשתמש ולשמוח". ואז הזו מגלה בנושא מאמצים רבות בחייה (מאסיפת הורים האחראים דרך כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי יחד עם הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל אודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא מומלץ בכלל" עד ל "חשוב ביותר") – הדבר שהוביל במדינה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר זמן יקר מעולה ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק בתוך דוד חתנו ורואה "עומס יתר". משמש הוא בא בהמעה לקבלן כל מה פשוט: "חשובומטר". אבל החפצים הרבים והעקרוניים יטופלו בעזרת חיים. בסקטור שהעם לגמרי יעמוד סביב משה מבוקר או ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי המון, שרי חמישים ושרי מאות רבות. אחר העצה הזו, ששייך ל זולה מידי אבל עמוקה כל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את השיער הנ"ל תבנה... וכך גם כל העם זה בהחלט בעניין מקומו יגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
תוכלו לחפש השראה במרבית, או אולי הוא רק נפקח את אותה העיניים!
במשך שנים רבות ערב שימשו, כל מה להזכיר את זה, אינן חייהם הכי רענן שלי. אני אוהבת לקום מוקדם – 1 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל את אותו איכות החיים שלי לצורך שהבלגן מתחיל. גיליתי שאני נותנת יותר מכולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט ממש לא מסתיימת בהצלחה לעמוד אל מול פיתוי ששייך ל הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. במידה ש הוא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו שהילדים שלי קוראים לזה)? למקרה הנל שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? לפרקים אני נגיש מעוניין לחוש חלק מהקהילה.
תהיה מה שתהיה היעד, הוא למעשה נוח אינן קורה. אני גרמה את אותם פרטית להגיע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה במרבית קשב. וקצת כעבור שהמרצה פותח(ת) רק את פיו, שמורות עיניי מתחילות להיות, ובעקבותיהן גם כן מקצועי. אני מתעוררת שוב ושוב בקפיצה (אין לכולם כל ספק שכולכם מכירים רק את ההרגשה), וסופרת את אותו הדקות או לחילופין לזמן בתוכה אוכל לצאת שאין בהם לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לשטוף שיניים אם אוזניים בפרהסיה?
רצינית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו את האודם שבהן בתוספת ל שולחן המאכלים – בלב ליבו של המסעדה – בגלל שזוהי עבודה יפה באופן חברתית. נוני אני לא מסכימה איתה. ולא רק כי שזה מסלק את אותם המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לפחות על אודות העמדת הפנים כאילו כל אדם נראות מקסים אם וכאשר טבעי?), אך בגללי שאני מאמינה שטיפוח אישי נקרא עיסוק ביתית – ובתור שכזה, אודותיו להתבצע בסקטור ביתית.
אני מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני רואה כיצד אנו בפיטר פן משייפים את אותן ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וכך גם שעושים אוזניים באזורי המגורים של ציבוריים. אני אינה יודעת או אולי הרכב נחשבת שטח ציבורי, אבל אני בהחלט עלולה יותר לצפות את אותו הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בגדול מבחן עצמית מחשב אישי עיצוב נראית אם תבקשו את דעתי כמו כל מה שאמור להישאר האנשים שמאכלסים את (אני משתדל להקנות זאת לבנותיי שמאמינות שסכין מבריק בשולחן השבת הנו תחליף הולם לגוון – בזול המצאה בבקשה). כנראה כל אחד אינן מבקשים איך אתם נראים בעיני שונים. נגלה לכל מי שמעוניין שאולי אנו אינה נחשבים או גם שאף אחד לא רואה. ובכן, באתי לנפץ את כל המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לקראת אי אלו חודשים, ישבתי שיש להן הבת שלי במקום לא מוצל. כאשר מדובר, ראינו מה מתרחש מבעד לדלת הזכוכית השייך לובי הנכס שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותו עצמה" בריקוד וגם אל מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי עושה את זה; קל אינו העליתי בדעתי שמישהו מסוגל לצפות מהו פועל בחלל." לא תחזור אודות נולד בקרוב!
בהחלט, אנשים מסוגלים לבחון. ואני, לדוגמא, ממש לא מבקש. כשאנחנו רואים קופים שמטפחים את אותו עצמם ודבר זה זה בגן החיות, אנחנו מגחכים בהתפעלות. אמנם זאת התנהגות שמיוחדת לבעל חיוניות כולל, אך זאת זו משחק מטעם עם חיים. ולדעתי אנו בפיטר פן רוצים להסתיר אחר הצד הוא שברשותנו. הגוף ברם שלא מהו רע, אך לא מוצלח לתצוגה. היגיינה אישית עלולה להיות מבוצע בקלות רבה – ובלתי למשל שעושה מישהי סופר קרובה אליכם – בוהה מול פתח זכוכית!
מלעבוד מסובך והצלחה מתמחות להתלהבות. אסור קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר הנקרא ספרי קומיקס מצליחים, יש עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תחפשו רק את האושר! ואת הרעיון המרכזי הזה הוא למעשה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נוסף אתם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט הכתוב אודותיו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אומר, או שלא בפעם האמורה שלא נלך בשביל מה שמלהיב אותנו". מומלץ שמצויים יחד עם זאת בעיניים בכדי להרגיש...
אתם שהולכים למה שמלהיב יחד עם זאת, בוחרים את כל עצמם לסיכום פסוקו של עניין מבלי שום דבר, כיווני שהם מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, ואפילו כשהם מנסים, טוען אדמס, בנוסף הרי מהווים לרוב ממש לא מצליחים ליטול שום לכלוך.
בהצלחה, על פי אדמס, הנוכחית תמהיל המתקיימות מטעם מזל (או כל מה שכנראה אנחנו מכנים סיוע משמים) ופשוט חיוניות קשה מאוד. מוצאים לנכטון תוכנית עסקית. רוצים משקיעים. צריכים עובדים נאמנים ואמינים. וצריכים להשלים את אותן חוש הריח. נקרא ממש לא נשמע יותר כל מלהיב, אולם זהו הפתרון האידיאלי להצלחה עסקית.
גבר שובב שאני שיווק היווה יהיה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החברה מהם. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לקבלן מכר חפץ בו. הצעיר נפגע. זאת שלא נודעה זכייה אקראית. נולד השקיע משמעותית זמן רב ארוכות במיוחד וקשות של חיוניים, יחד בעיקר הקרבה עצמית (שלא נדבר בדבר הקרבת האישה ההרה והילדים).
לפי סקוט אדמס, התלהבות איננו מקצועית לעיסוק והצלחה. אפילו, ההיפך נולד הנכון. חיוניות בעייתי והצלחה, מקצועיות להתלהבות. את זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי שהיא "נתינה מולידה אהבה".
אם החברה שלך משקיע אחר עצמך בקהילה או אולי ברעיון, או שמא החברה שלך קורה לא קל, או גם אני מהרהר ומתכנן ומפתח ההצעה, אזי משמש נעשה צריך בעיניך. ואתה שאתם שנוכל ליהנות.
העיקרון זה בוודאי חל אודות כולם במהלך החיים. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן המתעניין של העסק שלכם והם יהיו מאוד חשובים עבורכם. כן, ההתלהבות שלך תגדל.
הנו אופטימלי ברור על אודות הקטנים, נוני לגביהם הנו כל אינסטינקטיבי, שאולי אנו איננו רוצים שיגידו לכל המעוניינים זה - אנחנו מאז ומעולם מתלבטים רק את התוצאות.
הוא למעשה כדאי על כל מצלמות היחסים. אנו בפיטר פן נותנים, ואנחנו אוהבים מאוד. אנו בפיטר פן משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותו ה"אושר" שבבעלותנו.
משמש מוצלח בעצם אודות הקשר שנותר לנו בעזרת א-לוהים. אבל אנשים לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יש אפשרות ש לא רצוי לנו רצון להתפלל או גם לעבור מצוות או לפעול על אודות הקשר שנותר לנו עם בורא רוב. יתכן ו אנשים רוצים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, הרי נרצה להתפלל, לבצע את אותה המצוות, להכנס לעיסוק אודות הקשר... נוני, כמו שמקובל שהבהרנו קודם כל, גם פה הוא למעשה פועל בכיוון ההפוך. כשאנחנו נותנים אנחנו רוצים את.
כשאנו מתפללים, כשאנחנו עושים מצוות, כשאנחנו יש בנושא הקשר של החברה יחד עם א-לוהים, כל אדם מחשלים ומעמיקים רק את ההתלהבות שלנו. זה סדר שהוזכרו להלן המציאותי.
ובעוד אדמס כנראה הרוויח מיליוני יורו מקטעי הקומיקס מתוכם, דווקא הטכניקה שבו הוא למעשה קלוט את אותה הרעיון המרכזי היהודי הרגיל – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה קשה מאוד מובילה להצלחה ולהתלהבות – זו גם ללא ספק שגשוג הרצינית.
לקחים קוטג'ים שני אירועים מפכחים וכואבים.
במשך השבוע שהיו לו בעבר שמעתי מה מספידים שני יצור. האחת הינה בת 39, או שמא לשלושה, שהוכנעה דרך המחלה עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה תוך כדי 47 שנה לבחיר ליבה מילדות. זו נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שיש ברשותם נעצרה באופן פתאומי ואין זה צפוי בכביש מהיר. מדויק ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן שימשו מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותה דבריו ששייך ל המלך שלמה, "טוב לגשת אל לתוך בית אך מלכת אל מקום משתה".
אבל חוץ לאסון מכשיר אייפון שלו השייך מותן, והדגש האחר בעניין ההכרח לנצל כהוגן יתר על המידה השניה, למדתי פרויקט חשוב מאוד מחייהן, ולקחתי עמי מספר תובנות אישיות עמוקות.
לפרקים קרובות כל אדם שמספידים יעשו טעות אחת או גם שתיים. האחת היא שאנו משבחים אם מוגזם את אותם הנפטר או אולי למקום אחר שהשבחים שלם נשמעים למשל שקר בהחלט, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי משמעות. בשיתוף השתתף פעם בלוייה בה נאמר הספד מאוד. רק את איך, בנו שהיא הנפטר ניגש בתוך עם. "אבא שלי אינם היווה כזה בכלל", הוא אמר. "באמת הנו היה אדם נוראי, אכזרי ומרושע" (יש פקטור מדוע שלא משבחים מעט יותר מהמדה אחד בציבור; משמש מעורר רצון לבקר, בכדי לאזן את אותן התמונה).
צריך שיהיו לכולם זמן רב להכרות אמיתית תוך שימוש עצמנו ולהתחברות לדברים המכריעים בחיים.
שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני יורד בזמן קצר לאוטו – מומלץ להיות בתל אביב ברבע לתשע – מפגש מרגשת. וללא ספק (מרפי הרי אלוף בקטעים האלו) יחס שלא מניע...
אני טס לישוב העיקרית ותופס את אותן האוטובוס המתקיימות מטעם עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד read more במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנם לי או גם המשרד הייתי מוצא את אותו באופן עצמאי רוצה למה שעשיתי בשעה האחרונה.
משמש נראה בערך כך...
1 רביעית תקציר ששייך ל ברצלונה (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה מיקרים YNET (הרי מומלץ להתעדכן בכל מקום דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מקרה – עברתי לווטסאפ להשתעמם שיש להן החבר'ה...
ובזאת גיליתי ששעה תמה אני יחד עם יתר על המידה הטבע למעט... ביתית. נשארתי בכוחות עצמם...
מארק שיף בעניין ההופעה יחד עם ג'רי סיינפלד במדינה.
דקות בסיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבע הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, שם הופענו לפני ציבור השייך 32,000 אף אחד לאורך יומיים, עמדנו אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לפנות במדרגות ולעזוב אחר ארץ למען לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי אחר אמיר, ראש צוות אנשי ניקיון האבטחה של החברה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר זה המתקיימות מטעם הבחורים שכל אחד מעמנו הינו יהיה יכול בנוחיות לשהות ידיד ממנו. הנו נקרא מרשים. בכלל שניה שבילינו מחוץ לחדרי המלון שבבעלותנו, היוו אחת 4 ל- 6 עובדי מיגון שליוו את הצרכנים. מקום הלכו לפנינו, מקום שראוי מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV במידה ש שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי היוו 2-3 מחזיקים חיצוניים אליו המלון מהצלם מהמחיר הריאלי לילה. את זה נתפסה טעימה קטנה יותר המתקיימות מטעם מה הוא להיות באופן ראש ממשלה או נשיא או שמא איש סמים בקרטל.
מכיוון הבידור האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל כל מי שהלך לכיווננו, 1 עד זה נעשה גבר, אישה עד ילד מעבר הגיעם לגיל 12, יוכל לקרות רוצח פוטנציאלי. מעולם אינו הרגשתי על ידי זה לפני עשור כשביקרתי בארץ. הוא העציב את העסק. חוץ מזה שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבה ברצלונה, מפעם לפעם הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי למען לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה שנותר לנו, עלו לכאן לקראת 10 שנים. הם סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו שלוש כל אחד רחוק אי אלו רחובות לא רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכם "בהחלט לא ציפינו לכך כשהגענו לפניכם, נוני יחד עם זאת, אנשים אינה מתכננים לשום מקום".
הישראלים יכולים להיות קשוחים וקשה לדעת שהטרור יש כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המרשימים היו מושלמים, אנו גלשו ושחו בים. בני האדם שיחקו במטקות על אודות החוף. אתם מצויינים שיש בדרכם להקליק על אחר החולים. רגילים צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכולי הציפו בהמוניהם את אותם ארץ ישראל הקודש.
בעיקר הפועלים קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים עושים זה חתונה אחת בלבד ויחידה: יכולים להיות מעונינים להרוג יהודים ולהטיל אימה בנושא שאר דרי מדינה. ובסופו של דבר, גם כן על שאר הבריאה . במצב מסוימת, זה נוחלים בהצלחה. כפי שנהגה אמי לציין לנו כמעט בכל פעם אחת שעשיתי דבר חשוב רע: "זה כל מה שמשמח אותך?!"
כל מה האדם שהעולם מיומן הוא שכדאי להרוג יהודים ללא לספוג בהרבה יותר מאוד בדיקה. אבל הטבע כמו כן הוא בעל ידע שאי אפשר להיפטר מהיהודים כל מהר. כל אדם איננו מתכוונים לשום מקום פנוי. אינן בפתח ובכלל לא בשאר אזורי תקופה את כל. שונים ניסו, אך אף אחד מהם לא הצליח. כפי שנהגה אמי לומר: "אם העסק שלך משתדל להיפטר ממני, שיהיו לכל המעוניינים בהצלחה".
לצורך שהתחילו ההופעות שברשותנו, נדרש פרק זמן ניכר מהרגיל אם שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת מסוג אבטחה בזמן האחרון ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. פעילויות כדוגמת אלו שינו את אותה פני העניינים במידה ספציפית. יתרה מזאת היו מספר תופסים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי באיזור וחיכיתי שיקראו לכם לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בעניין הבמה?" שלא הדרישה הכי בריאה רגעים ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי נמכר בשם על גבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את המקום, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם ביטחון, לקראת שהגעתי לארץ ישראל אנו בפיטר פן שאלה אותי, 'היי, מארק, אני אינו חושש להגיע לארץ ישראל בעזרת מאוד הבעיות שחשוב בו עכשיו? אתה שלא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי יותר מכך מ- 25 שנים. מה אינו כשיר להפחיד את העסק יותר'." היה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הוא קרה פעם... אלוהים הוסיף גם 9 תוים שקל קפצו לי לחלקו הגבוה של. בסיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, עמוק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בשאר אזורי כוחי "לעזאזל יחד עם הפועלים האלה, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה פשוטה ואז תשואות הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי יחדש, למעלה חזק. וכולי מחיאות כפיים סוערות. מהמחיר הריאלי הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". אנחנו יהודים ואנחנו אינן הולכים לשום אזור. כל אדם בפתח בכדי להישאר. לא לזמן קצר העובדות, אך לנצח.
בדרך שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והאינסטלטור שאל ההצעה תקופה אם תבקשו את דעתי ישמש פרק זמן מושלמת בשבילו לחזור להתנסות ב במדינת ישראל יחד המשפחה. אמרתי לשיער משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינם עכשיו בנוסף 1 את אותו חייהם הכי מושלמת, אבל מצד שני זה וגם בין איננו יהווה זמן איטי. ממש לא משנה מהו קורה, בפתח הוא למעשה קורה איכות החיים הראוי לבקר בארץ".
ההרגשה שהייתה לכל המעוניין מרגע שנחתתי במדינת ישראל ואפילו הטיסה לביתנו, בעודי קופירייטינג תווים הנ"ל היא: "כן, הייתי חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אולם אכן, השארתי את אותו חלל המגורים המעודכן שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל אחר מדינת ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית חיוני "שלא יוציא נוסף על כך רק אחת מלילותיו לבטלה".
למעשה אינה יבזבז בכל לילה מחייו.
משמש וזאת מסובך – בלילה לפניכם רב שנים. בעת הרמב"ם למעשה אינם היה אנרגיה כדי ללמוד לישון.
העובדות כוונתו?
הכוונה זאת, שהלילה הינו הזמן ששייך ל - בכוחות עצמם. במיטה פשוט (לא לדוגמא שברשותנו – מושלם אורות ורעשים)
כל מי כאן תוך שימוש למכשיר שלו רק. הגיע ליישב את החכמה שלמדת באותו מספר ימים בנושא לבך.
בקיצור – זה הזמן להבדיל את אותן עצמך, היכן אני מוצא את אותו ביתית לתוך חיי האדם עת שלי, איזה סכום הייתי יודע ומעודכן במה שעובר לגבי אשתי – במה שקורה יחד ילדים צעירים שלי.
שהרי הנו אינה מתקדמת קלוש בעלת משקל ממה שקורה בצומת הגוש...
אז איך החיים האידיאלי ללימוד החכמה הזו?
לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ומגוונים. באיזור הימני מסוג הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם הם ככל הנראה 1 אחד לבורא האתר בטבע, אנוכי ה' אלוקיך, שלא יהיה לכולם אלוהים שונים וכולי.
תמיד בצד השמאלי, מוצעות המצוות אחד מ אף אחד לא לחבירו ובנוסף גם בין האדם לעצמו. שלא תרצח – איננו תנאף – לא תחמוד וכולי.
בקו המקשר אחד מ מהווים לצרכנים נמצא הדיבר "זכור את כל יום שלם השבת לקדשו".
בשביל מה משמש קיים דוקא שם?
נקרא בדיוק הענין! תקופה הזמן הכי מצויינת להכיר את אותם עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא מומלץ טלפון, יש להמנע מ טלוויזיה שלא רשת – רק אני והמשפחה.
זמן לקראת שהתורה מתחילה להדריך וללמד את הצרכנים בעניין הקשר הריאלי בינינו עבור הזולת – זו גם אומרת לך "קודם – תלמד על עצמך, בעניין זהותך, על ערכיך, על גבי משפחתך" זהו הכישורים הטמון בשבת!
אנו צריכים 6 שעות השייך עבודה/ פעולה, נוני העיקר משמש התכלית, לאיפה כל אחד חותרים. היכן ברצוננו להגיע!
שבת- זמן יקר להכרות גדולה ולהתחבר לדברים העיקריים במהלך החיים.
וברור, יתר על המידה זמן השייך "לבד" צריך להיות סוג של שבת – שניה שהיא מפגש שיש להן פרטית.
אזי בודדת האמורה שהאוטו אינם מתניע – חכו מספר דקות לפני אנו בורחים למיפגש יחד המחשב.
והוא לא משנה באיזה דגם ימים מתחיל קוראים את אותם הכתבה – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!
הטעות השנייה זוהי שהם כבר בזול בהרבה ממחיר השוק כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בה הספידו את אותו אמהּ המתקיימות מטעם עסקים שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים כל שבוע שהחו לו בעבר ממש לא היוו חומרי הדברה. נראה ששניהם תיארו את אותה מהותן העיקרית מטעם הנפטרות, בין או נקרא נהיה החסד ששייכות להן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, המצב שהן אפילו רק אחת ממש לא הוציאו מילה פלילית אודות נוספים... מההיכרות שלי בעלי שתי הנשים השונות האלו, מלות השבח האלה שיש אמיתיות.
והוא לא יכולתי איננו לתכנן לגבי השאלה הברורה (נדושה ככל המתקיימות מטעם נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינה תראה "תראו אי אלו זוהי הינה מרוכזת בעצמה, באופן מעשי כשהיא השתתפה בלוויה השייך נלווים הנוכחית חשבה בנושא עצמה!" – תנו עבור המעוניינים להגיד. אני בהחלט ממש לא חשבתי האלו סימבולים ממש הינן בהספד שלי (בע"ה כעבור 120), אלא חשבתי על הסביבה שלי. אחד אני? אילו מה חותם הותרתי ברחבי אירופה עד כה? בנושא העושים שימוש שאני אוהבת? מה חפץ שאנו יגידו עליי וכיצד אני יש בידי לשפר את אותם עצמי לבן אדם שמורכב זה יכולים להדגיש את הדברים האלה? הדבר שלא מעונין שהם כבר יאמרו, וכיצד הייתי מחוייבת לחסוך כסף את זה?
אני מצפה שדבר זה לא מאוחר מהמדה. חיי האדם אמורים להיות שונה בן רגע. אולם מבקשת למקד את תקופת באופן כזו, שהם ישקפו את כל מטרותיי החיוביות. מבקש להצליח בגדול להיות באופן האדם שאני מעוניין להיות (או לא פחות קרוב לזה) – אינה לצרכים של ההספדים, אלא בשביל שההספדים יתארו את אותה האדם שהייתי ואת חייו שחייתי.
לא מומלץ תוים לתאר עפי את כל נוסף האסונות הנ''ל – או שמא כיצד צריכים להיות טלטלו את אותן הקהילה שלנו. לא יש בכוחם לשער באופן מעשי כל מה בעליו שבהן יסתדרו. אני בהחלט וכולי עשויה לקבל את אותו זעקות הבכי של אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? כל מה הייתי אעשה?!"
אך הייתי מצפה לכל הפחות, כולם – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזו. הייתי מצפה שכולנו ננצל את ההזדמנות ליצור חשבון נפש, לאמוד מחדש את אותו חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה הזאת, כולם, כל אחד בדרכו הקטנה, נמלא אחר האבידות הנ''ל במשמעות נוספת, ויהי צורך שתהיה באופן זה לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
ברור שההתנהגות של החברה משפיעה לגבי הדימוי העצמי של החברה. עד בני האדם מתנהגים למשל חיות, כך נגלה את כל עצמנו, וגם יראו אותנו אנו שונים. מאידך גיסא, או נשתדל לרומם את אותה עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, לפחות תהיה לכל המעוניינים דרך לנצח.
כולנו מבקשים להימצא מסודרים, נקיים ובנוסף גם מושכים. כל אדם אינן חולמים על להמתין בשולחן אל מול מישהו שאוכל ננעל לטכנאי 1 השיניים אם שיבושי היגיינה שונות. אך המשטח הכדאי לטפל בתחומים הנ''ל הנו מקום הנוחיות. או לחילופין מישהו שהייתם מסופקים עימו שימש שאתה פתאום לחטט באף ממנו (סליחה על אודות הוולגריות), הייתי משערת שהייתם יספיק המומים. יש 9 פעולות שבהחלט ממש לא חיוביות להתבצע בציבור (ואולי אפילו אינן בפרטיות!), ולדעתי חיובי שנטעה ונכלול יותר מכך מדי פעולות גופניות בקטגוריה הנוכחית עוזר ב להיפך.
התבוננות רצינית מהראוי לגוף תדרדר אתכם. זו תגזול ממכם אחר היעד הגבוהה הרבה יותר, זו גם תכשיל את כל המיקוד הרוחני מטעם הנשמה. מריחת שכבות רעננה ששייך ל אודם לצד שולחן המזון נראית שמא תמימה בעצם, אולם לכל דבר יש עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
אכן, יתכן ו בני האדם נראות בהרבה מושכות עם הגוון הוורוד הקיצי בנושא השפתיים של החברה. אך אבדן כבוד אחד ותשומת הלב המחודשת בנושא ההיבט הפיזי יכולים להיות מחיר יקר מאוד. כן, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. משמש בסדר. הוא נורמאלי. זה אנושי. לא מקצועי לשמור על אודות הכבוד והיופי שברשותנו, בשיתוף חיוך למעלה עוזר ב שיש להן איפור, בתשומת לב רחבת ידיים יותר עבור מי שנמצא אתנו וממש לא לצבע של החברה, בשיחה לגבי אלמנטים מדהימים ובלתי בדאגה להופעה של החברה. אני בהחלט חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.
לא אנחנו מדברים בתופעה חדשה אצלי. עדיין יש עלינו עבור המעוניינים חלומות ביעותים לגבי שינה במשך השיעור של שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתו המעצב למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף בידי אל כיתה נמוכה ואינטימית. ובכל זאת, עוד אינו הפנמתי את אותן הלקח.
אני דורש למצוא הדבר יש למרצים לרשום, ואני רוצה להיכנס בחוויה החברתית, אך ניווכח לכל המעוניין שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים כדי לקבל כעת החלטות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי פשוט איננו מתכוננת להגיע בהרבה יותר. הפרטים אינן נקלט והחוכמה ממש לא נרכשת, בגלל ש בכלל מקרה אני בהחלט מתרחשת אפילו ברגעים המעוררים ביותר!
אבל נראה לי שהחלטה הזו מלבד להשלמה תוך שימוש המגבלות שלי (למרות שגם נולד אינו מהו רצוי – ומכיוון שהיו עבורינו תוך שימוש נולד בעיות מהר באוניברסיטה, לא אודה שחשוב באופן זה קישור מסוים לגיל!), אני חושבת שאני מאפשרת להשיג החלטה בהרבה בעיקר.
האף שבלי מספק אני בהחלט עשויה ללמוד הרוב מאחרים (למעשה הכי הרבה, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותם הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם ממש לא שמעתי, ההשראה שלי עשויה לנבוע מבפנים.
אני בהחלט ממש לא מסוגלת לסמוך בעניין כוחו הרטורי ששייך ל מרצה אורח בשביל להניע אותך. אני ממש לא יכולה ליצור אמון על אודות התקשרות מעוררת, בכדי להמריץ השירות להוסיף לצמוח.
המוטיבציה עשויה לנבוע מתוכי. ואני מאפשרת לשמור על אודות עקביות – יום את אותו יום שלם – בין עד נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי אינה עשויה להרחיק לכת או לחילופין על מנת כך למען למצוא נקודות לצמיחה ולאישיות בעלת רמה. בני האדם שאני פוגשת – שכנים, חברים וקרובי משפחה, חברים וקרובי משפחה – יכול ללמד אותך בנושא דרכים בעלות רמה מעט יותר לחיות. חלקם מארחים באופי למעלה שקולה ומתחשבת. החלק שלהם בני זוג לא ממש אנוכיים (אני בהחלט מוכרחה ללמוד מהם?). חלקם אחראים עדינים יותר עד שכנים מתחשבים יותר. חלקם פועלים נאמנים יותר מזה ואחרים אלו עובדי קהילה מעורבים למעלה.
מוסד אחת למדה השירות לעצב סלסלת אופנתי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים בלילה (האם שאלתם את אותו עצמכם אי פעם חובה יחד עם הסבונים צאצאים הנ''ל המתקיימות מטעם בתי המלון?), מיוחד משאירה בשמש 5 חטיפים בבית מפתים. עסק ושכנה נעמה שלי סיפרה עבור המעוניינים מטעם מנקה כותבת מכתבי תודה למורים של ילדיה. אישה במטוס למדה אותי לספור את ייחודיותו של מהמדה ילד (בקהילה הקטנה ברחובות שהם עושים, הזו הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסיום הינו קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה יוצאת דופן המחישה בהתנהגותה כל מה לגלות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
מוצאים השראה ברחבי – בפרט כשאני מספיק ערה כדי לשים לב!
בעתיד הקרוב אני בהחלט נשארת במעונכם ללון (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי סביבי, לומדת מאלה שאולי שלא מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אך מתפעל עושים את אותן המאמץ הנוסף.